פסק-דין בתיק עת"מ 28804-02-11

1.         מחלוקות בענייני ארנונה עירונית המוטלת על מפעלים בשטחה של המועצה האזורית מטה אשר שבות ומתבררות בבתי המשפט שוב ושוב, ועל אף ריבוי ההתדיינויות לא נמצא פתרון שיפשט ויבהיר את חיובי הארנונה המוטלים על המפעלים. ההליכים שבפני מהווים אף הם חוליה נוספת בשרשרת התדיינויות ארוכה זו.

            עניינם של ההליכים העומדים להכרעה כעת הינם חיובי הארנונה שהושתו על שתי החברות, אלביט מערכות סאיקלון בע"מ וכרכום תעשיות חומרים מרוכבים בע"מ לשנים 2009, 2010, 2011. המחלוקות בין הצדדים משתרעות על סוגיות רבות, החל מתוקפם של צווי הארנונה, פרשנותם וכלה באופן חישוב חיובי המס. כמו כן חלוקים הצדדים בסוגיות דיוניות שונות, לרבות בנוגע לסמכות בית המשפט להזדקק להליכים. לאור ריבוי ומורכבות הטענות נצעד אט אט ונפרט את המחלוקות.

רקע והליכים קודמים

2.         חברת אלביט מערכות סאיקלון בע"מ (להלן "סאיקלון") וכרכום תעשיות חומרים מרוכבים בע"מ (להלן "כרכום") (שתיהן להלן "העותרות" או "המערערות") הינן המנהלות ומפעילות מפעלי תעשייה באזור "פארק בר-לב" שבתחומי המועצה האזורית מטה אשר. העותרות, כמו כל המחזיקים במקרקעין בשטחי המועצה, נדרשות לשלם ארנונה עירונית, בהתאם לצווי הארנונה שמתפרסמים בכל שנה.

            בשטחי המועצה האזורית ישובים רבים ובהם קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים וכפרים (ראה סקירה בחוות הדעת שצורפו לעתירה). בחלק מהישובים מצויים אזורי תעשייה. כמו כן מצויים בתחומי המועצה האזורית מתחמים עצמאיים שונים המשמשים למפעלי תעשייה שאינם שייכים לאף אחד מהישובים ובהם אזור התעשייה מילואות ואזור התעשייה בר-לב.

3.         בצווי הארנונה שמפרסמת המועצה מידי שנה חולקו השטחים במועצה לאזורי שומה שונים; לענייננו חשובים שני אזורי שומה, אזור שומה א' החל על כל נכס שאינו בתחומי הישובים ואזור שומה ב' החל על נכסים בתוככי מרבית הישובים (לגבי חלק מהישובים נקבעו אזורי שומה נוספים). ביחס לאזור התעשייה בר-לב נקבע בעבר אזור שומה נפרד, שסומן כאזור שומה ג', אולם זה בוטל בעקבות פסק דיני בעת"מ 3040/06, 3216/06 אבן קיסר בע"מ ושטראוס מחלבות בע"מ נ' המועצה האזורית מטה אשר (ניתן ביום 23/10/07). בהליך זה רלבנטיים רק שני האזורים א' ו-ב'. תעריפי הארנונה המוטלים על מחזיקים בנכסים בכל אחד מהאזורים הינם שונים. ככלל ניתן לציין כי תעריפיי הארנונה באזור שומה ב' - בתוככי הישובים, נמוכים מתעריפיי הארנונה באזור א', כלומר בגין נכסים שמחוץ לישובים.

            נכסיהן של העותרות מצויים באזור תעשייה בר-לב, דהיינו מחוץ לשטחי הישובים ועל כן מצויים באזור השומה שנקבע בצווי הארנונה כאזור שומה א'.

4.         בין העותרות לבין המשיבה התנהלו הליכים שונים שעסקו בחיובי הארנונה שהוטלו עליהן. נזכיר  את עמ"נ (חי') 281/05 שנדון בפני כב' ס. הנשיאה השופט ש' ברלינר, שעסק בחיובי הארנונה לשנים 2005-2002. עתירה נוספת נדונה בפני ס. הנשיאה השופט ברלינר בנוגע לשנת 2006 (עת"מ 3032/06). ביחס לשנת 2007 הוגשו הליכים בעמ"נ 446/07 ועת"מ 4177/07. הליכים אלו הסתיימו בהסדר.

            בשנת 2009 הוגשה עתירה נוספת בעת"מ 12900-03-09 שנדונה בפני כב' השופטת י' וילנר. עתירה זו עסקה בחיובי הארנונה לשנים 2008-2009. ביום 19/7/09 נדחתה העתירה בשל קיומו של מעשה בית דין שנלמד מפסקי הדין בעתירות משנים קודמות. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 7634/09). ביום 7/10/10 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו פסק הדין בעת"מ 12900-03-09 בוטל, והדיון הוחזר לבית המשפט לדיון בטענות העותרות לגופן.

5.         בין לבין בתחילת שנת 2010 הומצאה לעותרות הודעת חיוב חדשה ביחס לשנים 2009 ו-2010. הודעת החיוב לשנת 2009, באה במקום הודעת החיוב שהתבררה בעת"מ 12900-03-09. על שומות חדשות אלו הגישו העותרות השגות ולאחר מכן ערר לוועדת הערר (ערר 9/10).  ערר זה נדחה בהחלטה מחודש 1/11 ועל כן הגישו העותרות ערעור מנהלי על פסק דינה של ועדת הערר (עמ"נ 6709-03-11). במקביל הגישו עתירה בה תקפו את חוקיות צווי הארנונה והודעות השומה (עת"מ 28804-02-11). ההכרעה בפסק דין זה מתייחסת לפיכך הן לערעור המנהלי והן לעתירה. הערעור מתייחס לשנים 2009, 2010 והעתירה מתייחסת גם לשנת 2011.

6.         בהערת אגב אציין כי בפני תלוי ועומד גם ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר שדנה בחיובי הארנונה לשנת 2011. הדיון בערר נוסף זה לא אוחד בשל התנגדות המשיבה, אך דומה כי ההכרעה בתיק זה תאפשר גם הכרעה מקוצרת בערעור זה. כמו כן תלויים ועומדים בבית משפט זה עתירות נוספות הנוגעות למפעלים אחרים באזור תעשייה בר-לב (כמו למשל עתירות של חברת שטראוס מחלבות בע"מ (תיקים 30492-02-12, 49657-03-11) ועוד.

            ריבוי ההליכים מחייב הכרעה במחלוקות השונות מתוך תקווה כי ניתן יהיה לצמצם את הדיונים בעתירות הנוספות.

טענות העותרות

7.         העותרות הגישו עתירה מינהלית (28804-02-11) התוקפת את צווי הארנונה ואת דרישת החיוב, וערעור מינהלי (עמ"נ 6709-03-11) שעניינו ערר על החלטת ועדת הערר בעניין חישוב החיובים המוטלים על העותרות. בעתירה טוענות העותרות כי יש לפסול את ההבחנה שעושה המועצה בין אזורי שומה א' ו-ב'. לטענת העותרות ההבחנה הנ"ל מנוגדת לפסיקת בית המשפט בשנים עברו שקבעה כי ההבחנה מהווה הפליה פסולה. כן טוענות העותרות כי התבססות המועצה על חוות דעת שמאית משנת 2001 הינה פסולה, שכן אינה רלבנטית למועדי החיובים בשנים 2009- 2011. העותרות מבקשות לקבוע כי אין להבחין בין מפעלי תעשייה באזורי השומה השונים ועל כולם יש להחיל את תעריפי אזור השומה ב'.

            עוד טוענות העותרות כי הוצאת שומה מתוקנת לשנת 2009 בתחילת שנת 2010, מהווה חיוב רטרואקטיבי פסול שדינו להתבטל. לגופם של הצווים נטען כי שיעורי הארנונה שנקבעו בצווים לשנים 2009, 2010, 2011, בנוגע לסיווג "יתרת שטח" הינם בטלים שכן לא זכו לאישור השרים כנדרש על פי הדין. לבסוף טוענות העותרות כנגד פרשנות אופן חישוב יתרת השטח וטוענות כי בעניין זה נקבעה כבר הלכה של בית המשפט בעת"מ 3032/06 ועל כן על המועצה לחשב את המס על פי אותה הלכה.

            בערעור המנהלי חוזרות העותרות על הטענות בעניין חישוב המס על יתרת השטח התפוס וכן בדבר אופן סיווג השטח במפעלים המשמש למשרדים.

8.         המועצה מצידה מעלה טענות רבות, חלקן טענות מקדמיות שמטרתן סילוק על הסף של העתירה והערעור וחלקן טענות לגופם של דברים. לגבי שנת 2009 טוענת המועצה כי דין העתירה להדחות על הסף מאחר וטענות זהות הועלו במסגרת עת"מ 12900-03-09 ועל כן אין לדון בהם בשנית במסגרת ההליך הנוכחי. כן נטען כי העתירה ביחס לשנים 2009, 2010 הוגשה בשיהוי רב.

            המועצה טוענת גם כי לא נפל כל פגם בקביעת אזורי שומה נפרדים וכי ההבחנה בין האזורים נעשתה כדין על בסיס נתונים רלבנטיים ואין בה משום הפליה פסולה.

            ביחס לטענת החיוב הרטרואקטיבי לשנת 2009 נטען כי החיוב המתוקן נשלח במהלך השנה ועל כן אינו חיוב רטרואקטיבי. המועצה תומכת גם בפרשנות שניתנה על ידה ושאושרה בוועדת הערר בדבר אופן חישוב יתרת השטח התפוס.